جمعية ابو الصنقيع الثقافيه الدوليه رئيس الجمعيه جعفر الخابوري

Giovedì 12 febbraio 1970... Quel giorno, il Servizio Meteorologico avvertì i cittadini di un'ondata di freddo senza precedenti, ma centinaia di lavoratori del turno mattutino erano diretti all'acciaieria di Abu Zaabal, scambiando conversazioni sui recenti atti eroici compiuti dall'esercito egiziano esercito sul fronte durante le battaglie della Guerra di logoramento. Alcuni di loro hanno parlato dei loro piani per trascorrere l'Eid al-Adha, che sarebbe arrivato entro 4 giorni, e della loro gioia nell'esborsare la "sovvenzione dell'Eid" dopo. Alla fine del turno, gli operai arrivarono in fabbrica e ognuno di loro indossava una “tuta” blu e si dirigeva verso le officine e i reparti. Alle otto e un quarto risuonarono i ruggiti di due aerei fantasma israeliani verso i quali si dirigevano la fabbrica... e prima che gli operai potessero svegliarsi dallo shock, due missili e un gran numero di bombe al napalm caddero sulle loro teste. In pochi secondi, gli edifici della fabbrica crollarono, le fiamme si alzarono, un torrente di sangue si riversò giù, e i corpi pezzi erano sparsi ovunque. Forse alcuni credono che siano passati 50 anni dall'incidente, facendolo svanire nel dimenticatoio... ma la verità è che questa tragica scena rimarrà radicata nella mente di chi l'ha vissuta e la vedrà. dettagli per i loro figli e nipoti...il sangue dei martiri è un diritto eterno che non vuole essere dimenticato.

Rivista settimanale di immagini e notizie, redattore capo, Jaafar Al-Khabouri

Asylum is an ancient judicial concept that provides a person who is being persecuted for his political opinions or religious beliefs in his or her country but may be protected by another sovereign authority or a foreign country the opportunity to express his or her views.

The Egyptians, Greeks and Hebrews recognized the right of asylum, or what was known as the protection of persecuted people from legal process. This principle was later adopted by the founding of the Christian Church, which established detailed rules for how to obtain protection or asylum. In 511, in the presence of Clovis I, the Council of Orleans decided that asylum could be granted to anyone who requested it if he or she was subjected to a direct threat of death for any reason - such as theft or infidelity - or without any reason. In general, every person has the right to seek and enjoy asylum in other countries, and this is what the United Nations affirmed in the Universal Declaration of Human Rights in 1948, then the Convention relating to the Status of Refugees in 1951, as well as the Protocol relating to the Status of Refugees in 1967. According to these agreements, a refugee is a person who lives Outside his country due to fear of persecution for several reasons, including ethnic reasons; sectarianism; nationality; Religious, political, or because of his participation in certain social activities. It is worth noting here that political asylum should not be confused with modern refugee law, which deals with the massive influx of populations to other countries, while the right to asylum is a right that concerns the interests of individuals and is presented in each case individually.
Jaafar Abdul Karim Al Khabouri

יום ראשון, 13 באוקטובר 2024 9:46 - שעון ירושלים

ישראל שמה מסמר קטלני בארונה של אונר"א

סמי מאשה
ההחלטה הישראלית האחרונה לגרש את אונר"א מהמטה החיוני שלה בשכונת שייח' ג'ראח בירושלים הכבושה, ולבנות מאחז התנחלויות היא, ללא הגזמה, דקירה בעיניים של הפליטים הפלסטינים, מבחינה פוליטית ושירותית, והראשונה. נורה לקראת גירוש הסוכנות מירושלים, ממחנה שועפט ושאר המטה של ​​אונר"א בעיר, כולל זה כולל את המטה הרפואי החשוב שלה בין חומות העיר העתיקה.
מחלקת אדמות המדינה הכובשת טוענת כי 36 דונם עליהם ממוקם מטה אונר"א בירושלים, הכוללים 7 דונם, הוא אזור המטה הרשמי של הנציב הכללי והמטה המבצעי של אזור הגדה המערבית של אונר"א טוען כי אדמות אלו הוחרמו על ידי הכיבוש בשנת 2006. יצוין כי הקרקעות עליהן ממוקמים מטה ומתקנים של אונר"א בירושלים ניתנו לה כחכירה על ידי ממשלת ירדן עם הקמת אונר"א ב-1950. טענת המדינה הכובשת כי קרקעות אלו הן רכוש מחלקת "אדמות ישראל" היא שקרית, בהתחשב בעובדה שהן חלק מקרקעות כבושות. כדי לזלף מלח על הפצע, מחלקת מקרקעי ישראל דורשת מאונר"א לשלם קנסות של עשרות מיליוני שקלים על הפרת תנאי החכירה ובניית מתקנים במטה ללא היתרים!
צעד זה מקדים את הצעד המסוכן ביותר, לאחר סיום פגרת הכנסת בעשרים ושמונה לחודש זה, כאשר חברי הקואליציה הממשלתית והאופוזיציה צפויים להצביע בקריאה שנייה ושלישית על שתי החלטות המכריזות על אונר"א כארגון טרור. ביטול הסכם המטה (הסכם קומאי-מקלמור משנת 1967), בין אונר"א לישראל אשר העניק לאונר"א חסינות ופריבילגיות דיפלומטיות, וזכות קיום ולתת שירותים.
אחר צעדים אלו יבואו צעדים ואמצעים מהירים להגבלת עבודתה של אונר"א באזורים B ואזור C, בהם נמצאים רוב הפליטים, המחנות ומתקני אונר"א. קדמה לכך הפסקת נוכחות אונר"א בצפון עזה, הגבלת עבודתה ומניעת כניסת סיוע לדרום ומרכז עזה למעט ברכבת. זאת בנוסף למאמצים הבלתי נלאים לעשות דמוניזציה של אונר"א, להגביל את הסיוע הכספי אליה, ולפעול בהדרגה להפוך אותה למוסד המבקש ליישב פליטים בסוריה, לבנון, ירדן או כל מדינה אחרת.
זוהי תחילת הסוף לזכות השיבה, ומי שמאמין שהמשפט הבינלאומי, הסכמים בינלאומיים, האומות המאוחדות, העצרת הכללית שלה ומועצת הביטחון שלו ירסן וירתיעו את ישראל טועים וחיים בעולם חלום. זה חוק הג'ונגל. השמדה מקיפה ושידור חי לא הזיזו את העולם להרתיע אותם, ולכן, לא קריאותינו נגדם, לא שביתות הפסקת האש, לא הגינוי החלול, לא הדאגה הכוזבת ולא עצבנותו של המזכ"ל, גם לא הכעס של הליגה הערבית, וגם לא הצהרות ההוקעה מועילות, ואולי הם יהיו מעליבים לפליטים, ולכן, השתיקה והחירשות שלהם יהיו הרבה יותר טובים.
השאלה העומדת בפנינו, קהילת ארץ ישראל, עומדת בעינה: האם באמת זכות השיבה קדושה?!
העיתון השבועי נבד אל-שעב, העורך הראשי, ג'עפר אל-ח'בורי

niedziela, 13 października 2024 r., godz. 9:46 czasu jerozolimskiego

Izrael wbija fatalny gwóźdź do trumny UNRWA

Sami Masza
Niedawna izraelska decyzja o wydaleniu UNRWA z jej kluczowej siedziby w dzielnicy Sheikh Jarrah w okupowanej Jerozolimie i o budowie placówki osadniczej jest bez przesady ciosem w oko dla uchodźców palestyńskich pod względem politycznym i usługowym oraz pierwszą strzał w kierunku wydalenia agencji z Jerozolimy, obozu Szuafat i reszty siedziby UNRWA w mieście, w tym ważnej siedziby medycznej UNRWA w murach Starego Miasta.
Departament Ziemi Państwowej okupanta twierdzi, że 36 wydm, na których mieści się siedziba UNRWA w Jerozolimie, w tym 7 wydm, to obszar oficjalnej siedziby Komisarza Generalnego i siedziby operacyjnej regionu Zachodniego Brzegu UNRWA It twierdzi, że ziemie te zostały skonfiskowane w wyniku okupacji w 2006 roku. Należy zauważyć, że tereny, na których znajduje się siedziba i obiekty UNRWA w Jerozolimie, zostały jej przekazane w dzierżawę przez rząd Jordanii wraz z utworzeniem UNRWA w 1950 r. Twierdzenie państwa okupującego, że te ziemie są własnością Departamentu „Ziem Izraelskich”, jest fałszywe, biorąc pod uwagę, że są one częścią ziem okupowanych. Aby posypać ranę solą, Departament Ziem Izraela żąda, aby UNRWA zapłaciła dziesiątki milionów szekli kar za naruszenie warunków dzierżawy i budowę obiektów w swojej siedzibie bez pozwoleń!
Ten krok poprzedza najniebezpieczniejszy krok, po zakończeniu przerwy w Knesecie dwudziestego ósmego dnia bieżącego miesiąca, kiedy to członkowie koalicji rządowej i opozycji mają głosować w drugim i trzecim czytaniu nad dwiema rezolucjami uznającymi UNRWA za organizację terrorystyczną i unieważnienie porozumienia w sprawie siedziby (porozumienia Kumai-McLemore z 1967 r.) pomiędzy UNRWA a Izraelem, które przyznało UNRWA immunitety i przywileje dyplomatyczne oraz prawo do istnienia i świadczenia usług.
Po tych krokach zostaną podjęte szybkie kroki i środki mające na celu ograniczenie pracy UNRWA w obszarach B i C, gdzie znajduje się większość uchodźców, obozów i obiektów UNRWA. Poprzedziło to zakończenie obecności UNRWA w północnej Gazie, ograniczenie jej pracy i uniemożliwienie przedostania się pomocy do południowej i środkowej Gazy z wyjątkiem transportu kolejowego. Do tego dochodzą niestrudzone wysiłki mające na celu demonizowanie UNRWA, ograniczanie dla niej pomocy finansowej i stopniowe przekształcenie jej w instytucję zajmującą się osiedlaniem uchodźców w Syrii, Libanie, Jordanii czy jakimkolwiek innym kraju.
To początek końca prawa do powrotu, a ci, którzy wierzą, że prawo międzynarodowe, umowy międzynarodowe, Organizacja Narodów Zjednoczonych, jej Zgromadzenie Ogólne i Rada Bezpieczeństwa będą powstrzymywać i odstraszać Izrael, są w błędzie i żyją w świecie marzeń. Takie jest prawo dżungli. Kompleksowa eksterminacja i transmisja na żywo nie skłoniły świata do ich odstraszenia, dlatego też ani nasze wezwania przeciwko nim, ani strajki o zawieszenie broni, ani puste potępienie, ani fałszywe obawy, ani irytacja Sekretarza Generalnego, ani gniew Ligi Arabskiej, ani oświadczenia potępiające nie przydadzą się, a być może okażą się obraźliwe dla uchodźców i dlatego ich milczenie i głuchota będą znacznie lepsze.
Pozostaje pytanie przed nami, wspólnotą Palestyny: czy prawo powrotu jest naprawdę święte?!
Tygodnik Nabd Al-Shaab, redaktor naczelny Jaafar Al-Khabouri

Giovedì 12 febbraio 1970... Quel giorno, il Servizio Meteorologico avvertì i cittadini di un'ondata di freddo senza precedenti, ma centinaia di lavoratori del turno mattutino erano diretti all'acciaieria di Abu Zaabal, scambiando conversazioni sui recenti atti eroici compiuti dall'esercito egiziano esercito sul fronte durante le battaglie della Guerra di logoramento. Alcuni di loro hanno parlato dei loro piani per trascorrere l'Eid al-Adha, che sarebbe arrivato entro 4 giorni, e della loro gioia nell'esborsare la "sovvenzione dell'Eid" dopo. Alla fine del turno, gli operai arrivarono in fabbrica e ognuno di loro indossava una “tuta” blu e si dirigeva verso le officine e i reparti. Alle otto e un quarto risuonarono i ruggiti di due aerei fantasma israeliani verso i quali si dirigevano la fabbrica... e prima che gli operai potessero svegliarsi dallo shock, due missili e un gran numero di bombe al napalm caddero sulle loro teste. In pochi secondi, gli edifici della fabbrica crollarono, le fiamme si alzarono, un torrente di sangue si riversò giù, e i corpi pezzi erano sparsi ovunque. Forse alcuni credono che siano passati 50 anni dall'incidente, facendolo svanire nel dimenticatoio... ma la verità è che questa tragica scena rimarrà radicata nella mente di chi l'ha vissuta e la vedrà. dettagli per i loro figli e nipoti...il sangue dei martiri è un diritto eterno che non vuole essere dimenticato.

Rivista settimanale di immagini e notizie, redattore capo, Jaafar Al-Khabouri

1970 年 2 月 12 日，星期四…那天，氣象局警告公民注意前所未有的寒潮，但數百名早班工人正在前往阿布扎巴爾鋼鐵廠的路上，互相談論埃及人最近取得的英雄事蹟。期間，他們中的一些人也很忙碌，他們中的一些人談論了即將到來的古爾邦節的計劃，以及他們在之後發放“開齋節補助金”的喜悅。色的「工作服」走向車間和病房，八點一刻，兩架以色列「幻影」飛機的轟鳴聲響起。他們頭頂落下，幾秒鐘之內，廠房倒塌，火光沖天，血流成河，屍橫遍野。的場景將深深地印在那些經歷過事故的人的腦海中，並將親眼目睹。

《每週圖片與新聞》雜誌，主編 Jaafar Al-Khabouri

2024년 10월 13일 일요일 오전 9:46 - 예루살렘 시간

이스라엘, UNRWA 관에 치명적인 못을 박다

사미 마샤
최근 이스라엘이 점령된 예루살렘의 셰이크 자라(Sheikh Jarrah) 지역에 있는 UNRWA의 핵심 본부에서 추방하고 정착 전초기지를 건설하기로 한 이스라엘의 결정은 과장 없이 정치적으로나 서비스 측면에서 팔레스타인 난민들의 눈을 찌르는 일입니다. 예루살렘, 슈아팟 수용소, 그리고 도시의 나머지 UNRWA 본부(여기에는 올드 시티 성벽 안에 있는 중요한 의료 본부가 포함됨)에서 기관을 추방하는 방향으로 총격을 가했습니다.
점령 중인 국토부는 UNRWA 본부가 예루살렘에 위치한 7개 더넘을 포함해 총 36개가 UNRWA 서안 지구 운영 본부가 있는 지역이라고 주장한다. 이 토지는 2006년 점령으로 인해 압수되었다고 주장합니다. UNRWA 본부와 시설이 위치한 예루살렘의 토지는 1950년 UNRWA 설립과 함께 요르단 정부가 임대로 제공했다는 점에 유의해야 합니다. 이 토지가 "이스라엘 토지" 부서의 재산이라는 점령 국가의 주장은 해당 토지가 점령지의 일부라는 점을 고려할 때 거짓입니다. 상처에 소금을 뿌리기 위해 이스라엘 토지부는 UNRWA가 임대 조건을 위반하고 허가 없이 본부에 시설을 건설한 것에 대해 수천만 셰켈의 벌금을 지불할 것을 요구합니다!
이 단계는 가장 위험한 단계에 앞선다. 이달 28일 크네세트 휴회가 끝나면 정부 연합과 야당 의원들은 UNRWA를 테러 조직으로 선언하는 두 개의 결의안 2차 및 3차 독회에서 투표할 것으로 예상된다. UNRWA와 이스라엘 간의 본부 협정(1967년 쿠마이-맥레모어 협정)을 취소하여 UNRWA에 외교적 면제와 특권, 존재하고 서비스를 제공할 권리를 부여했습니다.
이러한 조치 뒤에는 대부분의 난민, 캠프 및 UNRWA 시설이 위치한 B 구역과 C 구역에서 UNRWA의 활동을 제한하기 위한 빠른 조치와 조치가 뒤따를 것입니다. 이는 가자 북부에서 UNRWA의 존재를 종료하고 활동을 제한하며 구호품이 기차를 제외하고 가자 남부와 중부로 들어오는 것을 막는 것보다 앞서 이루어졌습니다. 이는 UNRWA를 악마화하고 재정적 지원을 제한하며 점차적으로 UNRWA를 시리아, 레바논, 요르단 또는 기타 국가에 난민을 정착시키려는 기관으로 변화시키려는 끊임없는 노력에 추가됩니다.
그것은 귀환권에 대한 종말의 시작이며, 국제법, 국제협정, 유엔, 총회, 안전보장이사회가 이스라엘을 제지하고 저지할 것이라고 믿는 사람들은 착각이며 꿈의 세계에 살고 있습니다. 정글의 법칙이죠. 포괄적인 근절과 생방송은 그들을 저지할 만큼 세계를 감동시키지 못했고, 따라서 그들에 대한 우리의 요구도, 휴전 파업도, 공허한 비난도, 거짓된 우려도, 사무총장의 성가심도, 아랍 연맹의 분노나 비난 성명도 유용하지 않으며 아마도 난민들에게 모욕을 줄 수 있으므로 그들의 침묵과 귀머거리가 훨씬 나아질 것입니다.
우리 팔레스타인 공동체 앞에는 여전히 질문이 남아 있습니다. 귀환권이 정말 신성한가?
Nabd Al-Shaab 주간 신문, 편집장, Jaafar Al-Khabouri