האסלאם בא להעלות את מעמד האישה, ולהעלות את המעמד שהיה נמוך ווולגרי לפניו. הוא הגן עליה מפני וולגריות, כיבד אותה בכבודו של אלוהים לאדם, והסיר ממנה את ההשפלה כמו העבדות שגרמה לה בזמן שהייתה חופשיה.
דימויים של כיבוד הנשים באסלאם ניכרו בקוראן הקדוש בהתגלותם של סורות ופסוקים רבים הנוגעים לנשים בפרט, כאילו היה זה אחד העניינים המרכזיים של החברה והעולם, עד שנתן לה זכות זה עדיין מכחיש עד היום בדתות ובציביליזציות אחרות... זו זכותה להתגרש וההריון וההנקה הקשורים לכך, משמורת, מזונות... ודלתות רבות.
אחת הסורות השלמות של הקוראן ובין מאות נקראה סורה "אנ-ניסה", ולא הייתה סורה בשם "אל-מן" מה שראוי לציון הוא שסורה אנ-ניסה כללה במיוחד פרטים על ירושות והתחייבויות, כאילו זה רמז שאין להכביד עליהם בנחלותיהם כפי שעושים בורים עד היום!
כמו כן, הייתה סורה ארוכה באמצע הפרק בשם "סורת אל אחזב", שדאגה לעניינים כמו מעמד וטהרה של משפחת שליח ה', יברך אותו ה' וישן לו שלום, ויכול להיות מרוצה מהם, וג'יהאד בדרך האל. בנוסף לעניינים החשובים הללו בדת ובחיים, התכוונתי גם לצעיף של נשים אלוהים הכל יכול: "הו נביא, אמור לנשותיך ולבנותיך ולנשות המאמינות למשוך עליהן את גלימותיהן סביר להניח שהם יזהו." אז הם לא ייפגעו, ואלוהים הוא סלחן, רחום" [אל-אחזב / 59], ועוד אחד בשם אלה ששמות האל הכול יכול הם "סורת אן-נור" בו אומר הקב"ה: "ואמר לנשים המאמינות להשפיל את מבטיהן ולשמור על חלקיהן, ולא להראות את קישוטן אלא מה שנראה מזה, ושמא יזיק ברעלותיהן על חזהן, ולא יראו אותן. קישוט פרט לבעליהם, או לאבותיהם, או לאבות בעליהם, או בניהם, או בניהם של בעליהם, או אחיהם או בניהם אחיהם, אחיהם, נשותיהם או נשותיהם, או מה שיש לאמונה שלהם. הנשים ואל תכהו ברגליהם כדי לדעת מה הן מסתירות מקישוטן ותחזרו בתשובה לאלוהים, כולכם.
לפיכך, נושא החיג'אב לנשים בולט בין הנושאים המרכזיים. מהמונותאיזם של האל הכול יכול, לג'יהאד בדרכו, ועל ידי דבקות בטיהור משפחתו של הנביא ובנושאים של ירושה, שטיפה ורחצה; איך מבדילים היום בין החיג'אב כהגנה לגיטימית ותפילה, זכאת וצום?!
אנאלפביתיות אופפת את הנושא; כמו התפיסה שהחיג'אב ברמה נמוכה יותר מהניקאב, בעוד שהאמת היא שהחיג'אב יותר כללי ומקיף. הניקאב היא אחת מצורותיו.
חיג'אב - בשפה הערבית -: מניעה והסתרה, והמילה הוזכרה בקוראן בשמונה מקומות המציינים זאת, והיא נקראה כך משום שהיא מכסה אישה וחוסכת ממנה ראייה אסורה.
משפטנים הסכימו שחיג'אב חובה על כל אישה מוסלמית בוגרת. כלומר, היא הגיעה לגיל הנדרש, וכעת היא זוכה להתייחסות בפסיקות המשפטיות. בין פסיקות אלו נמצא החיג'אב, והראיה לחובתו היא אמרת הקב"ה: "ולא יראו את עיטורם אלא מה שנראה ממנו, ויכסו את כיסיהם ברעלותיהם"; הפסוק האצילי וטקסטים רבים אחרים בהתגלות מצווים על האמינות לנשים לדבוק בחיג'אב ולכסות את גופן מגברים אחרים מלבד המהרמים שלהן. אסור לה להסיר את החיג'אב ולחשוף את חלקיה הפרטיים לאחרים, למעט צורך דחוף. כמו תרופות, או עדות.
אסור לאישה להוריד את החיג'אב אלא אם כן היא מהרגילות, והן אינן נשים שהפסיקו את המחזור כפי שחלקן טוענות או מניחות. כי זה ברבים של ישיבה, וזו אישה שהגיעה לגיל שלא הופך אותה לא תאווה ולא רצונית אמר: "אלה שהתרחקו מילדים", וזה לא נכון כי אישה יושבת. מילדים בזמן שהיא נהנית.
החיג'אב הפך לבעיה במערב. במקום שבו נאסר על נשים רעולות להיכנס לאוניברסיטאות ולמתקנים ציבוריים, כל אדם נבון וטיפש יודע שזו מלחמה בעד ונגד האסלאם. איך אפשר להעלים עין אם זה קורה במדינות מוסלמיות?! האם ייתכן שהוא נלחם באסלאם, מתגרה במוסלמים שלו ותוקף את הנשים שלהם בקריאות שנלחמות בחיג'אב ובתקשורת שמעודדת את העניין?!
דמויות נשיות מפורסמות מורידות את החיג'אב, גאות בפעולה שלהן, ומאמינות שהן השיגו ניצחון מפואר. הן זוכות למחיאות כפיים חמות, אבל המוסלמים יודעים שרק פעולות של אויבים עושות את זה.. נשים שמסירות את החיג'אב.
עבדאללה בן מאיוף אל-ג'עיד
העיתון השבועי נבד אל-שעב, העורך הראשי, ג'עפר אל-ח'בורי