יום ראשון, 13 באוקטובר 2024 9:46 - שעון ירושלים
ישראל שמה מסמר קטלני בארונה של אונר"א
סמי מאשה
ההחלטה הישראלית האחרונה לגרש את אונר"א מהמטה החיוני שלה בשכונת שייח' ג'ראח בירושלים הכבושה, ולבנות מאחז התנחלויות היא, ללא הגזמה, דקירה בעיניים של הפליטים הפלסטינים, מבחינה פוליטית ושירותית, והראשונה. נורה לקראת גירוש הסוכנות מירושלים, ממחנה שועפט ושאר המטה של אונר"א בעיר, כולל זה כולל את המטה הרפואי החשוב שלה בין חומות העיר העתיקה.
מחלקת אדמות המדינה הכובשת טוענת כי 36 דונם עליהם ממוקם מטה אונר"א בירושלים, הכוללים 7 דונם, הוא אזור המטה הרשמי של הנציב הכללי והמטה המבצעי של אזור הגדה המערבית של אונר"א טוען כי אדמות אלו הוחרמו על ידי הכיבוש בשנת 2006. יצוין כי הקרקעות עליהן ממוקמים מטה ומתקנים של אונר"א בירושלים ניתנו לה כחכירה על ידי ממשלת ירדן עם הקמת אונר"א ב-1950. טענת המדינה הכובשת כי קרקעות אלו הן רכוש מחלקת "אדמות ישראל" היא שקרית, בהתחשב בעובדה שהן חלק מקרקעות כבושות. כדי לזלף מלח על הפצע, מחלקת מקרקעי ישראל דורשת מאונר"א לשלם קנסות של עשרות מיליוני שקלים על הפרת תנאי החכירה ובניית מתקנים במטה ללא היתרים!
צעד זה מקדים את הצעד המסוכן ביותר, לאחר סיום פגרת הכנסת בעשרים ושמונה לחודש זה, כאשר חברי הקואליציה הממשלתית והאופוזיציה צפויים להצביע בקריאה שנייה ושלישית על שתי החלטות המכריזות על אונר"א כארגון טרור. ביטול הסכם המטה (הסכם קומאי-מקלמור משנת 1967), בין אונר"א לישראל אשר העניק לאונר"א חסינות ופריבילגיות דיפלומטיות, וזכות קיום ולתת שירותים.
אחר צעדים אלו יבואו צעדים ואמצעים מהירים להגבלת עבודתה של אונר"א באזורים B ואזור C, בהם נמצאים רוב הפליטים, המחנות ומתקני אונר"א. קדמה לכך הפסקת נוכחות אונר"א בצפון עזה, הגבלת עבודתה ומניעת כניסת סיוע לדרום ומרכז עזה למעט ברכבת. זאת בנוסף למאמצים הבלתי נלאים לעשות דמוניזציה של אונר"א, להגביל את הסיוע הכספי אליה, ולפעול בהדרגה להפוך אותה למוסד המבקש ליישב פליטים בסוריה, לבנון, ירדן או כל מדינה אחרת.
זוהי תחילת הסוף לזכות השיבה, ומי שמאמין שהמשפט הבינלאומי, הסכמים בינלאומיים, האומות המאוחדות, העצרת הכללית שלה ומועצת הביטחון שלו ירסן וירתיעו את ישראל טועים וחיים בעולם חלום. זה חוק הג'ונגל. השמדה מקיפה ושידור חי לא הזיזו את העולם להרתיע אותם, ולכן, לא קריאותינו נגדם, לא שביתות הפסקת האש, לא הגינוי החלול, לא הדאגה הכוזבת ולא עצבנותו של המזכ"ל, גם לא הכעס של הליגה הערבית, וגם לא הצהרות ההוקעה מועילות, ואולי הם יהיו מעליבים לפליטים, ולכן, השתיקה והחירשות שלהם יהיו הרבה יותר טובים.
השאלה העומדת בפנינו, קהילת ארץ ישראל, עומדת בעינה: האם באמת זכות השיבה קדושה?!
העיתון השבועי נבד אל-שעב, העורך הראשי, ג'עפר אל-ח'בורי